זכויות עובדים והבהרת מושגים

כל עובד, החל מגיל 21 (נשים מגיל 20) חייב להפריש אחוז מסוים מהשכר לטובת פנסיה עתידית. ההפרשה נעשית בחלקה מתוך שכרו של העובד ובחלקה על חשבונו של המעסיק. מדובר בהפרשה בגובה מינימלי של 18.5% מהשכר, כאשר כשליש מהסכום על חשבון העובד והיתר על חשבון המעסיק.

בהתאם להסכמים שונים או הסדרים מיוחדים, עשויים עובדים מסוימים ליהנות מהפרשות פנסיוניות גבוהות יותר על חשבון המעסיק.

לעובד שיש קרן פנסיה פעילה, יופרשו הסכומים אחרי 3 חודשים רטרואקטיבית מיום תחילת העבודה. לעובד שאין לו קרן פנסיה פעילה, יופרשו הסכומים לאחר חצי שנה מתחילת העבודה.

עובד שפוטר יקבל פיצויי פיטורין במידה והועסק אצל המעסיק במשך שנה אחת או יותר.

אופן חישוב סכום הפיצויים שמגיע לעובד שפוטר, מתבסס על ממוצע משכורות אחרונות, כפול שנות הוותק בארגון.

ישנם מקרים שבהם העובד מתפטר, אך בשל תנאים מיוחדים הדבר ייחשב כפיטורין והעובד יהיה זכאי לפיצויים. זאת למשל כאשר התקיימה הרעה בתנאי העבודה.

ניכויים מותרים משכר העובד הם כל אותם כספים שאותם מקזז המעסיק מתוך השכר ברוטו לצורך מטרות שונות, המותרות על פי החוק או על פי הסכם.

מהם ניכויים מותרים? למשל ניכויי חובה כגון: דמי ביטוח לאומי, תשלום מס הכנסה וניכויים לפנסיה. ישנם ניכויי רשות כגון: מס לארגון עובדים.

מעסיק שנתן הלוואה לעובד יוכל לנכות החזרים מתוך השכר.

במידה והמעסיק הפחית מהשכר ניכויים שאינם מותרים, מדובר בעבירה. כמו כן, גם מעסיק שביצע ניכויי שכר אך לא העביר את הסכום שנוכה למוטב (קרן פנסיה, למשל) עובר בכך עבירה חמורה על החוק.